כשחברי ההנהלה מבינים שהם ההורה בבית הזה

מאת מתי כנען

זה יכול לקרות בכל חברה, אני ראיתי את זה קורה בחברה שהתחילה את דרכה כמשפחתית.

קודם היא נוהלה על ידי הסבא, אח"כ ע"י הבן, אח"כ כבר הביאו מנכ"ל, אבל הדפוס של ניהול ריכוזי והיררכי לא השתנה. הדפוס של "אבא" שיודע ומחליט על הכל שיושב בחדר העליון וכל השאר הם "הילדים" לא השתנה גם עם כניסת המנכ"ל הראשון.

המנכ"ל הבא כבר החליט שלא ניתן לנהל חברה בסדר גודל כזה בלי הנהלה, והתחיל לעבוד בזה. בהתחלה הוא נתן טייטל למנהלי היחידות, סמנכ"לים. והחליט שהם חברי הנהלה. אבל מה זה אומר?? איך הופכים את אוסף המנהלים האלו לצוות הנהלה שמוביל את החברה?

הוא מצא תרבות ארגונית עמוקה אותה החזיקו גם חברי ההנהלה ה"חדשים". תרבות שבה, "הילדים" צריכים לבקש אישור מההורה, מעגל של אי לקיחת אחריות המזין עצמו, לא נותנים לי אחריות אז אני לא לוקח או אני לא לוקח כי לא נותנים לי, מערכת שצריכה להתארגן מחדש תחת תפיסת מציאות אחרת.

בעבודה אינטימית עם צוותי הנהלות מצאנו שיש כמה תנאים שמקדמים סדר חדש ומאפשרים לאוסף של מנהלים להפוך להיות צוות מוביל וחזק.

ציר הזמן משרת אותנו להטמעת עקרונות רבים. אתאר חלק מהתנאים על גביו:

"עם ללא עבר אין לו עתיד" נפוליאון בונפרטה.

אחד התנאים הראשונים המאפשרים התקדמות מהמקום בו נמצאים הוא הכרה והוקרה לעבר. ההבנה שההתנהלות הקיימת היתה טובה ונכונה ושרתה את הארגון בשלבי ההתפתחות שלו וכעת מתבקש שינוי שלא מבקר את העבר בטוב או רע, אלא פשוט מוקיר אותו ומבקש לאפשר את קפיצת המדרגה הבאה ממקום חזק.

"לא אדע מה יקבע העתיד, אך יודע אני מי את העתיד קובע". לא ידוע.

לעתיד נקפוץ כדי לחלום איך תראה הצלחה משותפת, חזון, מה נרצה להשיג יחד. איך נביא את הארגון קדימה. בלי המטרה המשותפת הזו, צוות הנהלה יישאר עם פוטנציאל לא ממומש, איים נפרדים. זהו תנאי הכרחי לקפיצת המדרגה ויצירת השותפות.

"ההווה הוא רגע של בחירה ושל פעולה", סימון דה בובואר.

בשלב הזה נבדוק מה המשאבים והאיכויות שמצויים בידנו בצוות היום ויסייעו לנו בתהליך.

נתרגם את החלום למטרות קצרות טווח, לסדר עדיפויות. נתרגם אותו לאיזה תפקיד כל אחד מאיתנו יישא כדי לתמוך בו, איך נקבל החלטות ומה התהליכים התומכים. וגם נתרגם לדרכי התנהלות ביננו שיאפשרו לכל אחד מאיתנו להיות במיטבו בצוות.

כשהתנאים האלו מתקיימים, המנהלים, שנכנסו לתהליך בתפיסה של ילדים או נערים, מבינים שהם כעת ההורים של הארגון, ולא הורים יחידים, כי הרי הם בצוות. הם מבינים שאחריותם המשותפת היא להוביל את הארגון כצוות ולתמוך בשאר. ולא, זה לא מחליף מנהיגות תחתם או הופך את השאר ל"ילדים",  הסדר החדש הזה מאפשר לאנשים ולמנהיגות בארגון לפרוח בנוחות ובבטחה לעבר החזון.

כנס "איך נראית הנבחרת בצמרת: על היעדר שותפות בצוות הנהלה" יתקיים ב-27/3. לפרטים והרשמה לחצו כאן

2019-06-25T11:19:52+00:00