זאת השאלה שמעסיקה אותי אחרי כל סדנת הנהלה. מה באמת הולך להשתנות? האם יהיו מוכנים לוותר על ההרגלים ששירתו (או לא שירתו) אותם עד היום? מאיפה יתחיל השינוי?
המנכ"לית אמרה שמי שלא יתאים את עצמו לא יהיה כאן. האם באמת התכוונה לכך? ומה יהיה עם מנהל החטיבה שאחראי לנתח ההכנסות הגדול ביותר? האם הפעם יהיה לה האומץ להציב לו גבולות?
ומה עם הדברים לכאורה הקטנים שהם לקחו על עצמם? האם יתחילו ממחר פגישות בזמן? האם יסיימו פגישות בזמן? האם יצליחו להפסיק לטרטר את כל הארגון במערבולת מיותרת של שינויים בלוחות הזמנים? האם יפסיקו לצעוק אחד על השני? להתעלם אחד מהשני? לתת לדרג הביניים להתקוטט במקום לסגור בניהם את מה שצריך?
אני מנסה לבוא לכל סדנת הנהלה בסוג של חרדת קודש. מודע היטב לתופעה שיוצאים מהסדנא בהיי ובאופטימיות ועשויים להתנפץ למחרת למול המציאות השוטפת וכוחם של הרגלים ישנים. מודע לכך שגם לי יש אחריות כאן. אחריות שהתהליך יהיה נכון, שיביא להתקדמות, שתהיה המשכיות, שתבנה היכולת הנדרשת ויגויסו הכוחות לשינוי. אסור לי להחליף את תפקיד המנהל, אבל אסור לי גם להישאר "נקי". אני השותף שלהם לתהליך.
עבודת הצוות בהנהלה תמיד הייתה גורם חשוב אבל בתקופה הנוכחית הפכה להיות קריטית. ארגון לא יכול להשתנות ולהתאים את עצמו מבלי שותפות אמתית בצוות ההנהלה.
החלטנו לקיים כנס הנהלות מיוחד שבו נדבר על המגמות בעבודת הנהלות ועל איך מייצרים שותפות בצוות הנהלה. למפגש התגייסו לקוחות רבים, חברי הנהלות בארגונים מתעשיות שונות, שיבואו וישתפו בגובה העיניים בניסיון, בתובנות ובלקחים שצברו.
אחת השאלות שנעסוק בהן תהיה, ניחשתם נכון, מה יקרה אחרת מחר בבוקר? איך מניעים את השינוי? מה עבד טוב ומה פחות?
בואו הצטרפו לעשרות מנהלים ואנשי משאבי אנוש שכבר נרשמו.
לפרטים על כנס ההנהלות לחצו כאן
