איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?

איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?

מאת:

אלינור ארבל
מאמרים ניהול - "איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?" - גפן ייעוץ ניהולי וארגוני

איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?

אלינור - יועצת מגפן ייעוץ ניהולי

לאחרונה נקראנו לסייע לשני צוותים מארגון בינ"ל גדול ומסועף, אשר עובדים בממשק צמוד ונדרשים לעבוד יחד אל מול מטרה ארגונית קריטית, ונופלים שוב ושוב בתקשורת ובשיתוף הפעולה ביניהם.

כבר מהמפגש הראשון איתם הבנו כי מדובר בצוותים איכותיים, משימתיים ובעלי אחריות רבה אשר מתמודדים עם אתגר משמעותי, שהתרגלו עם השנים להתכנסות ובדלנות זה מול זה בכל הקשור להעברת מידע, ושימרו מצב של היעדר בהירות סביב תחומי אחריות, וגבולות גזרה.

למעשה, חוסר הסכמה סביב "מי עושה ומה ומי לא עושה מה" הובילו למצב שצוות אחד התכנס בתוך עצמו, הפסיק ליזום, המעיט לשתף והוריד את רמת הפרואקטיביות למינימום. ואיך זה נראה בפועל? איחורים בלוחות זמנים, נושאים קריטיים שנופלים בין הכיסאות ואי עמידה ביעדים העסקיים.  הדבר יצר מתח בין הצדדים, ביקורת הדדית וכמובן ביקורת מההנהלה הבכירה.

מאמרים ניהול - "איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?" - גפן ייעוץ ניהולי וארגוני
מאמרים ניהול – "איך חוסר שותפות בין צוותים מכרסם בתוצאות ומה ניתן לעשות בעניין?" – גפן ייעוץ ניהולי וארגוני

באמצעות גישת השותפויות שלנו, המכונה – Active Partnership, יצאנו לתהליך אשר כלל כמה שלבים ממוקדים, כולם בהרכב מלא של שני הצוותים יחד –  בזום (!). שלב ראשון – בסיוע המתודולוגיה הצלחנו בזמן קצר יחסית לייצר תקשורת פתוחה, להביא את הצוותים לצאת מהשריון לעבר הבנת הצרכים ההדדיים, המצוקות והאתגרים האחד של השני. בשלב זה זרענו את ניצני האמפתיה הדדית ותחושת שייכות, כל צד הבין שרואים אותו, מכילים את הבעיות והאתגרים עמם הוא מתמודד ולא שופטים או מבקרים את מעשיו.

תחושת ההדדיות והקרבה שנוצרה היתה אבן דרך משמעותית אשר הובילה מהר מאוד לשלב השני שבבסיסו הוא יותר "טכני".

האתגר הבא היה לבנות את תשתית העבודה המשותפת, כך שיהיה נוח ונעים, אך גם אפקטיבי ותוצאתי. בליווי שלנו הצוותים החלו להגדיר את המטרות המשותפות. בתחילה, כל צד ידע להגדיר את המטרות שלו בלבד והפערים היו משמעותיים. לאט לאט הטרמינולוגיה השתנתה מ"אנחנו" "והם" ל"אנחנו" ומאחר שהיתה תקשורת מקרבת ניתן היה להגיע להגדרה של מטרת על. הגדרת המטרה המשותפת היתה אבן דרך נוספת שקידמה אותנו אל עבר התחלת השותפות.

לאחר שהוגדרו המטרות המשותפות יצאו הצוותים יחד להגדיר אחריות ולו"ז ולייצר מערך נהלים ותהליכים מסונכרנים, לרבות הגדרות תיאום, הפריה הדדית ובקרה. נוצרה הבנה כי מאחר שיש כאן אינטרס אחד משותף, אין מקום לאגו ויהיה חכם לרתום את היכולות, הרעיונות, היצירתיות והכישרון של כל חברי הצוותים לנוע למעלה, אל עבר הצלחה משותפת.

חשוב לציין כי התהליך כולו אשר בוצע ברמה הגלובלית באמצעות תקשורת מקוונת התרחש בעת משבר הקורונה, מה שמעצים את הלחץ בו הצוותים והעובדים היו נתונים ואת האתגר שעמד בפנינו.

הסיפוק האדיר הוא שהצלחנו לייצר בזמנים מורכבים ומאתגרים, בימים של ריחוק חברתי, קרבה מקצועית ואישית, תקשורת פתוחה ומכילה אשר הובילה לחוזה שותפות חדש של הצוותים, הבנה כי לשותפות הזו יש "חיים משל עצמה", צרכים, ערכים ובעיקר חזון משותף.

לפרטים נוספים על תכנית ההכשרה לאימון שותפויות >>>>

הצטרפו להצלחה!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם